מדוע לא מתבצעת עבודה במקום העבודה?

באחד מימי העבודה האחרונים נתקלתי באינטרנט בסרטון מהסוג שאני הכי אוהב – כזה שלוקח נושא שרובנו תופסים כמובן מאליו, מפרק ממנו את כל הקלישאות וההרגלים וגורם לצופים לראות את המציאות מזווית אחרת. במקרה הזה הנושא היה "למה אנחנו הולכים לעבודה כל בוקר?" וליתר דיוק: "למה אנחנו הולכים לעבודה אם במקום העבודה לא מתבצעת עבודה?"

אמנם לקראת סוף הסרטון – שהוא בעצם הרצאה מצולמת של בחור בשם ג'ייסון פריד במסגרת TED (ארגון ללא כוונת רווח שהציב לעצמו מטרה להפיץ ידע ששווה להפיץ אותו, בעיקר באמצעות אתר עם אינספור סרטונים בנושאים כמו "המדע המופלא של האושר" או "מדד כוכב הלכת המאושר", כולם באורך של סביב הרבע שעה ושבקלות אפשר להישאב אליהם לימים שלמים) – הוא רומז שיתכן שיש קצת הגזמה בדבריו, אבל השאלה שבכותרת היא כזו שבהחלט כדאי לשאול.

כמו פריד גם אני מכיר לא מעט אנשים שהתשובה שלהם לשאלה "איפה אתה עובד הכי טוב?" היא במרפסת, בגינה הקטנה שליד מקום העבודה, ברכבת בדרך לעבודה ובעוד מקומות שונים ומשונים – רק לא ליד השולחן שלהם במשרד. אנשים אחרים מתארים את הזמן האידיאלי לעבודה כ"מוקדם מאוד בבוקר, לפני שכולם באים" או "ביום שישי, כשרק אני במשרד", ומן הסתם כולנו חווים לעתים קרובות את תחושת ה"שוב לא הספקתי את מה שרציתי" בסוף יום עבודה.

במיוחד זה המצב בתפקידים שמבוססים על מחשבה, יצירתיות ותהליכים שמחייבים העמקה, אבל לא רק. אנחנו משקיעים המון כסף ביצירת מקום עבודה: שכר דירה, חשמל, מחשבים, תוכנות, מכונת אספרסו, קפסולות למכונת האספרסו, עוד קפסולות למכונה – פריד מסביר מה עוד כדאי לעשות כדי שגם תתבצע עבודה אפקטיבית באמת במקום העבודה ועוד לפני זה מספר מהן הסיבות למה במקום העבודה לא מתבצעת עבודה (ולא, התשובה היא לא כי אנחנו צופים בסרטונים באינטרנט במקום לעבוד…)

פייסבוק וטוויטר? מנהלים וישיבות!

עפ"י הסרטון הסיבה פשוטה: הסחות הדעת הן אלה שמונעות מאיתנו לבצע עבודה אפקטיבית במקום העבודה.

החשודים המיידיים הם מן הסתם יוטיוב, פייסבוק, טוויטר ושאר רשתות חברתיות, אבל פריד מפנה את הזרקור לשני גורמים אחרים לגמרי: מנהלים וישיבות.

הסיבה לכך היא שגיחות בתדירות כזו או אחרת לרשתות חברתיות (או לטד…) הן בעצם כמו הפסקת סיגריה או כמו סמול טוק ליד מכונת האספרסו, חלק בלתי נפרד מהשגרה (אלא אם כן מקום העבודה הוא בסין או צפון קוריאה…). בנוסף ההסחות הנ"ל הן הסחות רצוניות, כלומר כאלה שהעובד בוחר בהן, ואילו מנהלים וישיבות יוצרים הסחות כפויות, שתמיד מגיעות בטיימינג כושל וקוטעות את יום העבודה לפרקי זמן קצרים שפשוט לא מאפשרים תהליכים שמחייבים מחשבה מעמיקה או יצירתיות. התוצאה: "אוף, שוב לא הספקתי כלום" בסוף היום או בריחה ממקום העבודה כדי לבצע בכל זאת עבודה רציפה ואפקטיבית.

למנהלים ששואלים את עצמם "אם אני לא רואה אותו, איך אני יודע שהוא עובד?" ההמלצה היא פשוט לסמוך על העובדים ולבחון אותם עפ"י התוצרת שהם מספקים. לגבי ישיבות טוען פריד שמדובר בחוסר יעילות משווע: ראשית, הן תמיד ארוכות יתר על המידה; שנית, לא כל מי שמשתתף בהן אכן חיוני שם ובוודאי שלא לכל אורך הישיבה (וכך למשל ישיבה של שעה בהשתתפות 10 עובדים מורידה לטמיון 10 שעות עבודה, כשלא בטוח שהתמורה מצדיקה זאת); ושלישית, במקרים רבים ישיבות מוליכות לעוד ישיבות שמוליכות לעוד ישיבות שמוליכות לחוסר אפשרות לבצע עבודה במקום העבודה.

איך בכל זאת אפשר להבטיח שתתבצע עבודה?

כדי לנטרל את ההסחות הלא רצוניות ממליץ פריד – שאגב, חוץ מהיותו אדם חכם שמרבה לחשוב על מהות העבודה בעידן הנוכחי הוא גם אחד המייסדים והנשיא של "37signals", חברה שמפתחת מוצרים שונים בתחום האינטרנט – על 3 צעדים:

1. 1. להכריז על יום חמישי כיום ללא דיבורים במשרד. אם הקונספט של ספיצ'לס ת'רסדיי נראה לכם מוגזם, אפשר להתחיל את הוויפאסאנה רק אחרי ארוחת הצהריים או להסתפק בפעם בחודש.

1. 1. לבסס את התקשורת הפנימית במקום העבודה על מיילים. אם למשל אני רוצה לבקש משהו מטל פשוט לשלוח לו מייל, שאותו הוא יקרא בזמן נוח מבחינתו (פריד מציע לא להסתער מיד על כל מייל שמגיע, ממילא הדברים הבאמת באמת דחופים הם נדירים). כך לא תיווצר עבור טל הסחת דעת כפויה, מה גם שבדרך זו אני לא עוצר בדרך אצל מעוז ומפריע לו לעשות את מה שהוא עושה (עדיין לא הבנתי מה זה בדיוק…) ולא קוטע גם את העבודה של רוזיטה שיושבת ליד טל.

1. 1. לבטל את הישיבה הבאה. לא לדחות, לבטל. פשוט כך. השמיים לא ייפלו ולעובדים יהיה יותר זמן לבצע עבודה אמיתית.

1. 1. בסוף ההרצאה פריד כאמור "מתוודה" שחלק מהרעיונות הם פרובוקטיביים למדי, ונועדו בעיקר לעורר מחשבה. מצד שני, כדי להדגיש עד כמה הסחות הדעת החוזרות ונשנות הרסניות, משווה הסרטון את יום העבודה הממוצע לשינה שנקטעת שוב ושוב, ושוב, עד שאין בה שום תועלת בעצם – כך שבסופו של דבר גם אם קשה לנו לדמיין מקום עבודה בלי ישיבות ועם מנהלים שמתמקדים בלא להפריע לעובדים לעבוד, בכל זאת כדאי להקדיש תשומת לב לשאלות שמעלה ג'ייסון פריד, ובעיקר לא להתנהל על אוטומט, לא במקום העבודה ולא באופן כללי בחיים.

לצפייה בסרטון לחצו כאן.