לא קל למצוא לקוחות חדשים. גם כשאדם כבר מתעניין במוצר או בשירות שהעסק שלכם מספק, הדרך עד להפיכתו ללקוח משלם יכולה להיות ארוכה. לפעמים יש גם לא מעט מכשולים בדרך: רצון לחשוב שוב האם הוא באמת צריך את המוצר או השירות, ספקות לגבי היכולת שלכם לספק מקסימום תועלת, הסחות דעת אקראיות שמונעות השלמת עסקה ועוד. את כל זה מן הסתם אתם כבר יודעים. למה בכל זאת כתבתי את המובן מאליו? כי יש גם כלי אפקטיבי להפליא שעוזר ללקוחות ההססנים לעבור את כל המסלול עד ליצירת קשר עם העסק או אפילו הקלדת פרטי האשראי. זהו הרימרקטינג, כלי שכל מקצוען חייב להשתמש בו, ולכל מי שרוצה למקסם את המכירות כדאי להכיר אותו.
חוץ מרימרקטינג, יש עוד מונח מקצועי נפוץ מאוד – ריטרגטינג. יש גם לא מעט אנשים בתחום השיווק הדיגיטלי שטוענים שאין הבדל בין רימרקטינג לריטרגטינג, לפחות לא הבדל משמעותי, ושבשני המקרים מדובר על המשך שיווק לגולשים מסוימים. גישה אחרת אומרת שהריטרגטינג מתייחס למעקב אחרי גולש או גולשת שכבר היו באתר של העסק אבל לא השלימו את הפעולה הרצויה, ואילו רימרקטינג הוא החלק של השיווק עצמו כדי לקדם את אותם גולשים אל היעד.
בכל מקרה, ככל שחולף הזמן, כך מתברר ויותר ויותר שהרימרקטינג/ריטרגטינג אפקטיבי להפליא – ולכן אני מעדיף פשוט לבצע את כל הפעולות הרלוונטיות במקום להתעמק במונחים ובבלשנות.
בכל תחום כמעט ואצל רוב מוחלט של העסקים יש לא מעט עסקאות שמתפספסות – למרות שהייתה היתכנות גבוהה להשלמתן. כאמור לפעמים הסיבה היא טכנית: למשל אדם שכבר נכנס לאתר שלכם, התרשם ממוצר מסוים ותכנן לרכוש אותו. בדיוק באותו רגע הגיעה התראה לסמארטפון שלו, הוא מיהר לבדוק אותה, נכנס להודעה שנשלחה אליו, לחץ שם על קישור, התחיל לצפות בסרטון – ושכח מהקנייה.
במקרים אחרים האדם עדיין לא בשל לגמרי לשלם או אפילו ליצור אתכם קשר, אבל אפשר לעזור לו להבשיל. זו בדיוק הנקודה שבה נכנס לתמונה כלי הרימרקטינג, שמבוסס על משוואה פשוטה: ככל שלקוח פוטנציאלי ייחשף פעמים רבות יותר לעסק / מוצר / מותג / הצעה ספציפית, כך גדל הסיכוי להבשלה ולהשלמת העסקה.
מחקרים שונים גילו שלרימרקטינג/ריטרגטינג יש ROI גבוה, בעיקר בגלל שזהו שיווק ממוקד מאוד, כזה שפונה למי שכבר הביע עניין בכם. כשמבצעים רימרקטינג באופן מקצועי אפשר להגיע לתוצאות יפות מאוד גם עם תקציבים נמוכים, ועוד תועלת היא שאתם זוכים לנוכחות משמעותית בתודעה של קהל יעד זה.
השימוש בכלי המתקדם מחייב בקיאות. יש החלטות רבות שכל אחת מהן משפיעה במידה ניכרת על התוצאות והתועלת של הרימרקטינג, ולכן חשוב להקדיש לכל אחת מהן את מלוא תשומת הלב. ביניהן:
* איפה לפנות אל הגולש שכבר התעניין בכם – בפייסבוק? בדפי תוצאות החיפושים של גוגל? במייל? ביוטיוב? ב-GDN (רשת של מיליוני אתרים שמציגים מודעות מכל הסוגים – טקסט, אנימציה, וידאו וכו’)?
* מה להציע – מידע כללי על העסק? מוצר ספציפי? הצעה שמתמקדת באיכות ואולי דווקא במחיר מבצע? בכל מקרה ההצעה תלויה בפעולות קודמות שכל גולש או גולשת כבר ביצעו, כך שנדרשת מיומנות גבוהה.
* כמה פעמים להציג מודעה לכל לקוח פוטנציאלי – כדי להימנע מצד אחד ממצב של ‘תפסת מרובה לא תפסת’ או אפילו פרסום שייתפש כהטרדה, ומצד שני כן לייצר מסה קריטית של חשיפה שתוביל להשפעה ממשית.
השאלות הנ”ל הן רק חלק מהסוגיות הרלוונטיות לרימרקטינג. בנוסף ישנו כמובן הפן הטכני, כלומר ביצוע פעולות שונות שמאפשרות לזהות את הגולשים שכבר הביעו עניין במוצר, בשירות או בעסק, לדעת עד לאן הם התקדמו לאורך הדרך אל הקנייה ובהתאם מה להציע להם בהמשך השיווק.
באופן כללי אפשר לומר שרימרקטינג עובד באופן המוצלח ביותר כשהוא חלק מאסטרטגיית שיווק דיגיטלי כללי. אפקטיביות גבוהה במיוחד מובטחת כשקודם כל מושכים את הקהל היעד של העסק אל האתר (או לכל מקום אחר שבו יש לכם נוכחות דיגיטלית – פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, דף נחיתה) – ועל גבי שכבה זו של השיווק מוסיפים את הרימרקטינג כדי להבטיח שיעור המרה מרבי.
—
רוצים לדעת עוד על רימרקטינג/ריטרגטינג וגם על מילים אחרות שאנשים בתחום השיווק הדיגיטלי אוהבים להשתמש בהן? מוזמנים לשאול, להעיר, להאיר ובאופן כללי להגיב – מבטיח להתייחס ברצינות לכל פנייה.
אולי יעניין אותך גם: